יום שלישי, 23 באפריל 2013

Family Stories

"אם אתה רוכש לך כרטיס ונוסע לארץ אחרת, תראה את ההרים, את הארמונות והכיכרות, את המוזיאונים והנופים והאתרים ההיסטוריים. אם התמזל מזלך, אולי תהיה לך הזדמנות לשוחח עם כמה מתושבי המקום, אחר כך תשוב לביתך, נושא עמך צרור של תצלומים ושל גלויות נוף.
אבל אם אתה קורא רומן, אתה בעצם רוכש כרטיס כניסה אל תוך המבואות החשאיים ביותר של ארץ אחרת ושל עם אחר. קריאה ברומן היא הזמנה לבקר בבתיהם של אנשים אחרים ולהכיר את חדרי חדריהם. אם אינך אלא תייר, אולי יזדמן לך לעמוד באחד הרחובות, להתבונן בבית ישן ברובע העתיק של העיר ולראות אישה משקיפה מבעד לחלון.
אחר כך תתפנה ותלך לדרכך.
אבל כקורא אינך רק מתבונן באישה המביטה בחלון, אלא אתה נמצא עימה, בתוך חדרה, ואף בתוך ראשה. כשאתה קורא רומן מארץ אחרת אתה בעצם מוזמן אל תוך סבלותיהם, אל שמחותיהם המשפחתיות, אל תוך חלומותיהם....".

את הנאום המרגש הזה נשא הסופר עמוס עוז בטקס בו קיבל את פרס נשיא אסטוריה בשנת 2008.
עדיין אתכן הקוראות ולא אתכן, טובעת בשלל סיפורים משפחתיים מרגשים, משמחים, עצובים ונוגעים ללב.
מוצאת את עצמי נוברת בתמונות ואוצרות משפחתיים שהוצאו וכאילו הובאו אליי מתוך מגירות הזיכרונות של אותם האנשים שהפקידו בידיי לעצב אותם עבור עבודות השורשים. חלק נכבד מהן כבר הוגש לבתיה"ס השונים ברחבי הארץ כבר ב-15 במרץ, אבל ישנם עדיין שיכולים להגיש עד אמצע מאי.
כמו בדבריו של עמוס עוז, גם בקריאת עבודות השורשים, שהן בעצם סוג של רומן, אנו רוכשים כרטיס כניסה אל תוך המבואות החשאיים ביותר של ארצות אחרות, של עמים ותרבויות אחרות, ומבינים שלכל משפחה או שושלת יש את הייחודיות שלה.
מאחר ועבודות אלו עמוסות בתמונות רבות של בני משפחה, חברים ומכרים אני ממעטת לפרסם מטעמי פרטיות הלקוחות.
העבודה אותה אני מעלה ברשומה זו התחילה משיחת טלפון די בהולה מהאם, כשבועיים (אפילו פחות) לפני מועד ההגשה, כשאני כלל לא פנוייה לקבל הזמנות עד לאחר חג הפסח. אומרים שהמילה 'מקרה' באה למעשה מצמד המילים רקם ה' ושאין מקריות, דברים לא קורים סתם. אני מודה, שלא יודעת איך מצאתי את עצמי בשיחת הטלפון עימה להסכים לקבלת ההזמנה ועוד בהתראה כה קצרה. כשהגיעה אליי לפגישה ולמסירת החומר, פרצה בבכי וסיפרה שבנה הבכור נהרג בתאונת אופנוע לפני מספר שנים ושאינה מסוגלת לגעת בעבודה...
במהלך העבודה התוודעתי לאחת המשפחות המייצגות את מלח הארץ ואת אהבת הארץ והציוניות במיטבה. משפחה שהחלה את מסעה בלבנון עם היסטוריה עשירה ומפוארת ועד להמשך השושלת כאן בארץ.
העבודה כרוכה באלבום בעבודת יד, ללא עיצוב בתלת מימד, מלבד הכריכה, מפאת עומס הדפים וכמויות החומר, כשהתמונות לבדן מדברות בעד עצמן, 90 עמודים מעוצבים עם 140 תמונות אותן שילבתי בעיצוב אינטראקטיבי,
ברשומה זו בחרתי להעלות חלקים מתוכה.
עם כל הלחץ של העמידה בלוח הזמנים והכאב שבהכנתה, ההנאה מהסיפור המשפחתי היתה מספקת מאין כמותה...
והחלק האהוב....שלל תמונות נוסטלגיות, יפהפיות, מלאות בהמון אהבה, עבר מפואר ותוכן מרגש
האמא היפהפייה היתה בצעירותה מלכת העדלאידע של העיר חולון
תמונה נדירה של הסבא רבא בברית המילה של בנו בבית כנסת במרוקו
אחת הכפולות שהוקדשו עם מכתב מליהי לאח שנהרג
ועוד נוסטלגיה במיטבה
הצצה למטבח מרוקאי וסורי לבנוני עשיר
ללא ספק הוזמנתי "אל תוך סבלותיהם, אל שמחותיהם המשפחתיות, אל תוך חלומותיהם...."
בתוך תהליך הכנת עבודות השורשים, גם של ילדיי הפרטיים, פעמים רבות נתקלתי בסוגייה הטוענת שעבודה זו היא למעשה נטל להורים, בו ההכנה ואיסוף החומר הרב נופל עליהם. אז נכון, שיש צדק בדברים, אבל מאז ומעולם טענתי שיש תמורה להשקעה. ללא עבר אין עתיד. והעתיד לא יוכל להתקיים בלי שילדינו ידעו מאין באו ומה עבר על הדורות הקודמים. רוצים או לא רוצים, בזמן הכנת העבודה אפילו שישמעו סיפור קטן מההורים או מהסבים והסבתות, הם יתוודעו בדרך זו וייחשפו לעולמות ועבר היסטורי שכלל לא הכירו.
עבודות השורשים נותנות לנער או הנערה המתבגרים, את הכלים להבין עד כמה באמת חשוב לשמור על ההיטוריה שלנו כעם, כאומה, למשך הדורות הבאים, על מנת שיוכלו להעביר את המידע שאספו מדור לדור, שהרי אין עתיד בלי עבר.
אין ספק, שעבודת שורשים סוחפת עימה את כל המשפחה (ואותי כמעצבת) בחיפוש אחר שורשים נוספים, ברצון לנדב עוד 
פיסת מידע על גבי פיסת מידע נוספת, עד שהסיפורים הופכים להיות מוחשיים.
מלבד זו, עבודת שורשים כשהיא מונחת, שמורה או מוצגת לראווה בסלון הביתי, מבלי לדעת היא למעשה מוצג מוזיאוני נדיר של ההיסוריה המשפחתית....
ולכם...בני משפחת סוויד-סויסה, תודה על הצצה נדירה למשפחה מיוחדת במינה.
שלכן באהבה, רותי.

7 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

קוסמת! את פשוט קוסמת. קוסמת של מילים, קוסמת של אישיות וקוסמת של יצירה. אין מספיק מילים או מילים נכונות שאפשר לכתוב אחרי קריאת רשומה כזו. הפתיח עם דבריו של עמוס עוז משתלבים בצורה מופלאה עם שאר המלל והתוכן של הפוסט. אכן מקריות אינה קורה 'סתם', וזוכים באמת כל אלה שמקבלים לידיהם/בתיהם את יצירותיך המופלאות.
עם המון הערכה, למרות שלא תמיד משאירה עקבות, ענבל ב.

אנונימי אמר/ה...

רותי יקרה,
כל מילה בסלע! אין כבר מה להוסיף אחרי המילים שנאמרו בתגובה הקודמת. מי כמונו יודעים כמה את מוכשרת ולא רק בעשיית עבודות שורשים אלא בכל אלבום, תמונה או כל יצירה מידיך המופלאות. זוהי זכות גדולה מאוד שנפלה בחלקינו להכניס אותך במסע שלנו אל שורשי משפחתנו ואבות אבותינו ולזכות להכירך ולא רק בפאן המקצועי אלא גם ובעיקר האישי. צוות ביה"ס ובכלל כל הסובבים אותנו פשוט נפעמו מיופייה של העבודה ועיצובה המרהיב בסגנון וינטג' האהוב עלייך. אין ספק רותי זוהי עבודה שתשאר נכס למשפחתנו לדורי דורות.
בהערכה ואהבה רבה.
לימור וליהי סויסה - חולון.

אנונימי אמר/ה...

רותי, אצלך כל עבודה היא לא רק נפלאה טכנית, את כל כולך מתמסרת לה. אשרי לקוחותיך. אש קטנה

חתולי8 אמר/ה...

אני מוקסמת.
את יוצרת מחוננת, כותבת נהדר ומשאירה אותי, שוב, בפה פעור.

אנונימי אמר/ה...

מדהים לקרוא ולראות את העבודה. תודה על החשיפה. תמשיכי להפתיע. פולינה

יעל.קיפודים אמר/ה...

עשוי לעילא ולעילא וכתוב כל כך יפה! חרדת הקודש שבה את מטפלת (מלטפת) את הזכרונות של אחרים מעוררת כבוד והערכה רבה... יצא אלבום פשוט נפלא!

אנונימי אמר/ה...

חמודונת יקרה שלי,הביטוי "הקסם, שלא כמו יופי, אינו מתגלה ברגע הראשון. אבל סוד ייחודו בכך שהוא הולך ומתעצם מרגע לרגע" הוא - דגל לחיי. אין ספק שהקסם והיופי עוטפים את האלבום כבר מהמפגש הראשוני. דף אחרי דף התמונות מקבלות חיות ועוצמה ומתמונות "אילמות" קיבלנו תמונות "מדברות". יקירתי, בכוח כישוריך יכולת לחדור לנימי נפשה של משפחה אדירה "לצלם" ולהאיר פינות חשוכות ויקרות. אוהבת אותך מאד חני.